במדינות מודרניות חלק גדול מהפעילות הכלכלית מתנהל באמצעות המדינה ורשויותיה – וגם בישראל כולל תקציב המדינה למעלה מ-40 אחוז מהתוצר. 

פעילות רבה זו מצטרפת לסמכויות הרבות שיש לרשויות, בין אם מקומיות או ארציות, לגבות מסים, לתת רישיונות (או למנוע אותם), ולהטיל הגבלות שונות על תושבי המדינה.  
אלא שסמכויות רבות אלה מנוצלות לעתים לרעה. 

הרשויות, כמו כל גוף, מורכבות בסך הכל מבני אדם, ולהם דעות, חולשות וחסרונות כמו לכל אדם אחר. 

לעתים אזרחים צריכים לפנות לבית המשפט כדי לעמוד על זכויותיהם הצודקות, בין אם בתחום הפוליטי או החברתי. 

באותה מידה, החובה לשמור על זכויות האדם אינה חלה רק על גופים ציבוריים; גם על גופים פרטיים יש חובות שונים כמו איסור אפליה.

למעשה, המשפט הציבורי מקרין על כל תחומי המשפט האחרים, ולא רק בגלל העובדה שהחוקים והתקנות נקבעים ע"י אותם גופים (כנסת ומשרדי ממשלה), או בגלל שאותו גוף דן בכל התיקים מערכת בתי המשפט; הסיבה היא שלמשפט הציבורי יש נגיעה לכל שאר התחומים:  שינוי חוקתי משפיע על המשפט הפלילי מבחינת היחס לחשודים ונאשמים, דיני התכנון והבנייה משפיעים על היקף הזכויות בקרקע הפרטית, עיקרון השוויון משליך על דיני המשפחה ועוד.


למשרדנו ניסיון רב בעבודה מול הרשויות בכל התחומים החל מועדים מקומיים וכלה בממשלה ובגופים ארציים: חופש המידע, מכרזים, ענייני תכנון ובנייה ורשויות מקומיות (חינוך, מיסוי עירוני,  בחירות ותקצוב).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *